למה דווקא להיות תקליטן

מה יש בעמדה הזו שמושכת אליה אש. מדוע בני נוער שואפים ומייחילם לעצמם להיות די ג'ייס בעתיד ? מה הסיבות להפיכת תפקיד הדי ג'יי לסוג של מנהיג ומוביל דעה. למה זה קורה ואיפה פה הבעיה ?

על עובדה אחת לא נוכל להתווכח. עמדת התקליטן ממכרת. היא יוצרת אנרגיה שמזרימה בעורקי האיש שמאחורי המכשירים קצב וזרם דם שונה מאדם רגיל. האחריות המוטלת על כתפי הדי-ג'יי היא כזו שלא מותירה הרבה מרחב פעולה לאיש שמנגן את השירים בזה אחר זה. האחריות , השליטה, הפירגון, חיי הלילה, מרכז העניינים והתעניינות, החיזור המופגן של בנות, המעמד המאוד צנטראלי , הכל סביבו, העיניים שנשואות אליו כל אלה רק מעצימים את החשיבות העצמית של הדי ג'יי. ודי ג'יי חייב את זה לתדמית. חשיבות עצמית.

הדי ג'יי הוא מאוד אגוצנטרי. הוא בודד. מקבל החלטות לבד כי – אין לו יועצים שמלווים אותו בשעת האמת. אם רק קורה חלילה שהרחבה לא פעילה, גם מסיבות אובייקטיביות,  זה יכול "להרוג" את התקליטן. אחת התמונות המאוד פופולריות ברשתות החברתיות היא צילום של הדי ג'יי בעמדה כשקהל גודש את הרחבה. זה אומר " אני גדול".  שיר ששודר בעיתוי הלא נכון יכול ליצור תפנית לא בריאה בחדוות השמחה של המסיבה. מזה התקליטן פוחד פחד מוות. שהרחבה לא תהא מלאה. אף אחד לא מכין את התקליטן למצבי חירום בלתי צפויים. כל אחד מפגין תמיד עסקים כרגיל למרות ועל אף שהאמת רחוקה מלהיות " עסקים כרגיל " . תקליטן לא בנוי להתמודד עם רגעי משבר. במקרים כאלה רבים מאבדים את הקשר לסביבה. גם כשהיומן שלו ריק הוא לעולם לא יראה את זה כלפי חוץ . גם לא לקולגה ובעיקר לקולגה. הפגנת "היומן המלא" היא סוג של פיקציה שיצר אותה הדי ג'יי בעצמו נגד עצמו. זה תחום שאסור להפגין חולשה. הוא חייב להפגין סוג של שליטה, פוזה, מכונית יפה, ציוד מתקדם ונערה נחשבת על הזרוע.

יש שיגידו שזה עסק שעושים בו הרבה כסף. אז זהו שהמיתוס הזה התנפץ בפניהם של אלפי תקליטנים. כבר לא ממש אבן שואבת. פעם אולי, בשל מיעוט התקליטנים והצע עצום של הצעות עבודה, עוד עשו כסף טוב מעמדת התקליטן. אבל היום ? כשתקליטנים מוכנים לנגן תמורת 300 שקל ? זה ממש לא "כסף טוב". אחד הדברים שמאפיין את עמדת הדי ג'יי היא התחושה והאשליה שלתקליטן יש מעל לראשו סוג של הילת כוכבים דבר, שמתברר מהר מאוד כפייק. לרוב, גם אם יש לו חיי לילה סוערים, והוא התחכך עם סלבריטאים ואמנים ידועים, ואחרי כל זה, כשהוא מסיים את הערב והאורות כבים הוא נשאר לבד. לבד בדרך הביתה כשהמוזיקה ממשיכה להדהד בראש. הוא מחפש שקט.

ואחרי הכל, זה הכי קל להיות תקליטן היום. הטכנולוגיה מדלגת על היכולות האומנותיות, שהיו מאופיינת בעבר עם תקליטן איכותי. מסתבר, שהמיכשור המתקדם יכול להכשיר כל מי שרק חפץ להרגיש את תחושת הדי ג'יי . אפשר היום לעשות את זה תוך לימודים קצרים. המכשירים והטכנולוגיה לקחו את הנשמה של התקליט השחור, ולימים הדיסק, שנעלמו לגמרי מהנוף הטכנולוגי. אבל מי שמטמיע את הנשמה שלו במוזיקה, חי ונושם מוזיקה ומגיע ממקום שכל מה שכתבתי כאן ממש לא מדבר אליו והמוזיקה היא חלק מהדי אן איי שלו הוא זה שישרוד ויעלה במעלה ההצלחה. כי זה מקצוע עם נשמה וכל מי שלא בתוך העניין עם הלב והנשמה כדאי שיחפש מקצוע אחר.

זכרו, שירים נכונים במינון נכון ובטיימינג נכון יוצר רחבה שמחה. כל עוד מתקיימת הנוסחה הזו ואין מכונה שיודעת לעשות את זה דיגיטלית כוחו של הדי ג'יי יישאר לעד.

נכתב ע"י משה בן ישי
יו"ר איגוד תקליטני ישראל.

הי אתם,,, מה נסגר אתכם ?

מעוניינים לקבל טעימה מהקורס ליצירה ? בואו והירשמו לשיעור הדגמה חינם וללא כל התחייבות עם אחד מטובי המרצים בתחום הפקה דיגיטלית ותוכנת ה"אבלטון"

הירשם כאן ונציג שלנו יחזור אליך בהקדם

בשל ההגבלות של משרד הבריאות