
די ג'יי בעולם הדיגיטלי והקדמה הטכנולוגית
רבות נכתב, ובמאמרים רבים ומגוונים, על התקופה בה תקליטנים ניגנו באירועים מעל גבי נגני קסטות ורשמי קול על סלילים. נכון, הימים האלה חלפו ממש מזמן, ואני בספק אם מי שקורא עכשיו את המאמר זה יודע – כשאני מדבר על רשם קול על סלילים אז מדובר בתקופה פרה היסטורית קדומה. כך או כך, הדרך העצומה שעשתה הקדמה, במאה שנים האחרונות, היא דרך שנבנתה בתהליך איטי במעלה הגרף אך, ככול שהגענו לשנות ה- 2000 הגרף זינק בחדות כלפי מעלה על ציר הזמן, עד שלנו בני האנוש, קשה לעקוב אחרי החידושים הטכנולוגיים הנחשפים מידי יום ועוד יותר בעולם האפליקציות והטלפונים החכמים.
עולם האינטרנט והסמארטפונים הפך לנו את חיינו לקונספט שאני לא בטוח שמשהו הכין אותנו למהפכים האלה. מסתבר, שיש עשרות מקצועות שאט אט יוצאים ממעגל המקצועות הקלאסיים, או פחות קלאסיים, ויכחדו מן העולם. מה שתפס את מקומם הוא – חידוש טכנולוגי בעידן הטכנולוגיה הגבוהה. כך למשל, נהגי המוניות. אחת מהדוגמאות.
העתיד המסתמן, עם פיתוח רכבים אוטונומיים, שלא נצטרך יותר נהג בצד של ההגה ומכוון את הרכב. זה יבוא בעיקר לידי ביטוי בהתחלה בתחבורה הציבורית . נכנסים לרכב החדיש אומרים בקול לאן אתה מעוניין להגיע והתשלום מיד עובר לחשבון החברה המפעילה דרך הסמארטפון ( שיהיה לא בפורמט שאנחנו מכירים היום ) או בזיהוי ביומטרי וזה נוסע ומגיע ללא מגע יד אדם. יש כמה מיליוני נהגי מוניות ונהגי אוטובוסים בעולם שימצאו את עצמם יום אחד בהיר ללא מקור פרנסה.
על אותו משקל אפשר לקחת ולבחון מקצועות רבים ולנבא להם הכחדה טוטאלית רק משום שהטכנולוגיה תופסת תאוצה בלקחת את מקומו של האדם. תחשבו למשל, איך הרכיבו מכוניות בשנות השישים עוד לפני הרובוטיקה שהחלה ביפן בשנות השבעים המוקדמות. כל חלק נוצר בעבודת יד ומחרטות. היו צריכים אז מאות אלפי עובדים וידיים יצרניות.
אז זהו מאחר ואני משוכנע שהדוגמאות שהבאתי ממחישות את הצרה התעסוקתית, שאותנו התקליטנים, הקדמה צריכה להדאיג לא פחות מאותם נהגי מוניות ואוטובוסים. הקדמה לוקחת אותנו, במהירות גבוהה יחסית, למקום בו הכל יתנהל על ידי מכונות והאדם שעומד על עמדת הדי ג'יי ידחק הצידה ויהפוך למונומנט במוזיאון בדיוק כמו שמוצג הרובוט הראשון במפעלי מיצובישי ביפן. לנגן במסיבות ? – הכיוון המסתמן הוא: " ניהול מרחוק של מסיבות ללא נוכחות תקליטן בזירת האירוע/החגיגה. מאולפן מרוחק והאמצעות נתבים אינטרנטיים מתקדמים ישדרו לכמה מרכזי שמחות בו זמנית ובכל מרכז כזה יותקנו מסכי לדים עצומים, הולוגרמות ומצלמות מכל זווית אפשרית וגם רגשים שתפקידם לזהות באמצעות גלאי חום ודופק את הלכי הרוח של החוגגים ברחבה ומחוצה לה. הכל ממוחשב. ניסוי כזה כבר נערך באחד המועדונים המוכרים בגרמניה והתוצאות היו מדהימות. איש לא הבחין בכלל בחסרונו של הדי ג'יי בעמדת ההשמעה והמסיבה זרמה בצורה שרק מסיבות טובות כאלה זורמות. איך תיראה למשל, חתונה או אירוע משפחתי בעתיד ? זה נראה הכיוון. יתרה מזו, כל הרפרטואר היה דיגיטאלי והמכונה היא שבחרה את השירים, המיקסים, והעיתויים שנבחנו ע"י הגלאים באולם. להערכתי אני לא כל כך בטוח שזה יחזיק מים בישראל או בכל מה שקשור בהוויה הישראלית. דברים שעובדים טוב, במסגרת ניסוי באירופה, לא תמיד עובדים טוב בארץ. ואולי זו אחת הדוגמאות שמה שטוב לגוים לא ממש טוב לנו. לקדמה לוקח זמן להיטמע אצלנו. ועד שאנחנו נתפטר ממגע יד האדם בחתונות ובאירועים משפחתיים ו/או בכלל במועדונים וברים נראה שיחלפו עוד שנים רבות אבל, בסופו של תהליך זה יקרה. מי שיקרא נכון את מפת הקדמה וישקיע בעיתוי נכון בפיתוח הוא זה שיחיל את השינוי, וגם יגזור את הקופון.
רק לפני מספר שנים הגיע לארץ טראנד מסיבות האזניות " מסיבות שקטות ". כך הן כונו. הטרנד הזה התחלי בכלל ב"גואה" שבהודו ובשנת 2000 השלטונות אסרו על מסיבות החופים להשמיע מוזיקה רועשת אחרי שעה 22:00. בשעתו, התיירים כינו את הטרנד " דיסק שקט". כל חוגג מקבל אזניות אלחוטיות והן קולטות ישירות מעמדתו של הדי ג'יי מוזיקה תוססת. נראה שזה לא ממש כבש את המדינה שכן, לא זוכר שמשהו ערך מסיבה שקטה בחתונה ו/או באירוע משפחתי אחר. זה לא עבד. אולי כגימיק שתפקידו להלהיב את האורחים לכמה דקות של "וואו"..למרות שהרעיון שממשיך עד היום לככב בכל מיני מיזמים – הרעש וההמולה, שמשדרים חדוות שמחה, הם עדיין מרכיב חשוב ועיקרי בניהול מסיבה פתוחה.
אז נכון, הטכנולוגיה אט אט דוחקת את רגל האדם מאזורי תעסוקה בכל תחומי החיים שלנו וגם נכון, שזה לא ממש יקרה כבר מחר בבוקר , אבל כמו בכל תהליך טכנולוגי שחווינו במאה השנים האחרונות, הטכנולוגיה מנצחת את האדם במקום היצרני ויש האומרים גם במישור השירותי. כבר היום טסים להם מעל לראשינו רחפנים עם חבילות עד לפתח הדלת של הלקוח והשליחים כבר על הכוונת. אני לא יודע, גם בעידן הבינה המלאכותית לא הצליחו כל גאוני הדור והמחקרים לשכפל וליצור רגש אנושי. וטוב שכך. הפטנט לפיתוח הרכיב הזה, שנקרא רגש, שמור למשהו אחר.
הכין וכתב משה בן ישי
יו"ר איגוד התקליטנים.