הקורונה - בלימת הפתע באמצע החיים

 

המגיפה הזו תפסה אותנו על כביש מהיר. זהו כביש שאין בו עצירות פתע. אם יש כאלו הן הופכות לקטלניות. אף אחד לא מכין את מי שנאלץ בעצירת פתע. תמיד זה מסוכן. הבולם לא יודע מה הן יכולות לחולל. עד כמה הן יכולות להיות מזיקות ואף סופניות. נגיף הקורנה עשה את זה מבלי לדעת שהוא מסוגל לעצירה פתאומית של שגרת החיים. עסקים, ארגונים, תחבורה, שירותים, משרדים, מרכזי קניות, תרבות פנאי, אירועי ספורט, שמחות. שיתוק מוחלט. אף אחד לא קיבל הכנה למכה כזו. זו עצירה שגרמה לנו להתהפך בתוכנו. פתאום הבנו עד כמה השגרה הפכה למוצר מבוקש ולא בהישג יד. מה לנו וסגר ? או בכלל הגבלות תנועה ? לא הבנתנו עד כמה מגיפה קטנה ( בקנה מידה ישראלי ) משנה לנו את קצב ותנועת החיים.

החיים עמדו מלכת ואיתם הכאוס וההנחיות הנגררות. אי אפשר שלא לשמוע את הדהוד קולו של אותו פרופסור מבוגר שצעק לנו מרחוק " אתם עושים טעות חמורה " אף אחד לא הקשיב. תשעה מיליון תושבים הקשיבו לאדם אחד ולקחו על עצמם את עול ההנחיות הקשיבו בדריכות ומתח לדברי מנכ"ל משרד הבריאות כשלפניו ראש הממשלה שלא בחל בשום תיאור מטאפורי כדי להעצים את הפחדים והסכנות. כשאנחנו בחוסר וודאות אנחנו פוחדים. פוחדים מתוצאות המגיפה והיקפי הפגיעה. ואם צריך להסתגר וכך להציל את חיינו ואת חיי קרובנו אז מי אחנו בכלל שנעמוד כאבן נגף מול תיאורים מפחידים ומזוויעים. סרט אימה.

היו ימים שהזכירו במעט את יום כיפור. אלא שהפעם לא היו אופניים בכבישים ולא בני דודים ונתינים זרים על רכבם וטפיהם. היו רגעים ארוכים של שקט. כל שעה עגולה מקשיבים לחדשות, צופים בטלוויזיה משעות הבוקר המוקדמות. וכל היום סביב הקורונה. זו מילה שנאמרה אולי אלפי פעמים ביום. די. אי אפשר לשמוע יותר את המילה המזעזעת הזו מבלי לחשוב על מה שהיא גרמה לנו. ניסו בכל מיני דרכים להסביר שיש גם צדדים טובים וחיוביים במגיפה הזו. אמרו לנו שהיא גרמה לנו לחזק את הקשר בתא המשפחה, להסתכל על עצמנו פנימה, לגלות שחיים לידנו וסביבנו, לכבד יותר את ההורים המבוגרים שלנו, פתאום מצאנו שיש לנו סבלנות לשחק עם הילדים, להמציא משחקים חדשים. אלה היו רק אמצעים משכנעים שניסו איתם להמתיק לנו את הרגעים המרים. את התחושה שהעולם עצר ואין איש שבכלל יודע לכמה זמן.
היו גם היו ניסיונות להכניס לנו שמחת חיים בפירגון לצוותים הרפואיים, המחיאות כפיים על המרפסת, במסיבות ריקודים על המרפסות, בסיפורים מרגשים של ערבות הדדית. על עזרה לקשישים, על מתנדבים. פורים יוק. ליל הסדר. זום. משפחה זום. חברים זום. מימונה זום. לא לגעת, לא לחבק, לא לנשק. לדבר מעבר למסיכת נשימה ולשמור על ריחוק חברתי. רק לחשוב שכל זה היה יכול להיות אחרת.  

הי אתם,,, מה נסגר אתכם ?

מעוניינים לקבל טעימה מהקורס ליצירה ? בואו והירשמו לשיעור הדגמה חינם וללא כל התחייבות עם אחד מטובי המרצים בתחום הפקה דיגיטלית ותוכנת ה"אבלטון"

הירשם כאן ונציג שלנו יחזור אליך בהקדם

בשל ההגבלות של משרד הבריאות